יאסין נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 5.12.13. על פי פסק הדין חוייבה המבקשת לשלם למשיבה פיצויים בגין נזקי גוף, בעקבות תאונת דרכים מיום 23.9.12, בסך של 22,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

2. לטענת המבקשת, הופתעה כאשר קיבלה את פסק הדין, שכן לאחר שהתקבל אצלה כתב התביעה ניהלה עם המשיבה משא ומתן לסילוק התביעה בפשרה, ואף העבירה הצעת פשרה, אשר המשיבה אמורה הייתה להשיב לה. תחת זאת עתרה המשיבה למתן פס"ד בהעדר הגנה.

לטענת המבקשת, ניסתה להגיע עם המשיבה להסכמה בדבר ביטול פסק הדין, אך הדבר לא עלה בידיה.

3. לטענת המשיבה, אין למבקשת הסבר למחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועד, והדבר נבע מזלזול בהליכים. לטענתה – אין טעם בביטול פסק הדין, כאשר התוצאה הצפויה לאחר ניהול התיק דומה לתוצאת פסק הדין.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

5. הבקשה שלפניי תיבחן במסלול השני – על פי שיקול דעת ביהמ"ש, באשר אין כל מחלוקת בדבר המצאת כתב התביעה לידי הנתבעת כדין.

הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה במועד, על פי טענת המבקשת, נעוצה במשא ומתן שנוהל בין הצדדים, ובמהלכו אף הועברה הצעת פשרה, אשר המשיבה לא הגיבה לה. המשיבה בתגובתה אינה מכחישה ניהול משא ומתן, ואינה נותנת מענה של ממש לטענת המבקשת לעניין זה. אין לי אלא לראות בשתיקת המשיבה כהסכמה, ולקבל את טענת המבקשת, כי כתב ההגנה לא הוגש, מתוך הסכמה הדדית, ועל רקע של ניהול משא ומתן לפשרה.

לגופו של עניין, ברי כי בפי המבקשת הגנה ראויה, שכן היא זכאית לקבל את יומה ולהעלות טענותיה באשר להיקף הנזק שנגרם למשיבה בתאונת הדרכים שבה נפגעה.

6. סיכומו של דבר, דינו של פסק הדין להתבטל. אין מקום להתנות את הביטול בתנאים כל שהם, כבקשת המשיבה, הן משום שהעמדת תנאים לביטול פסק דין הינה חריג, והן משום שאין חשש שפסק הדין שיינתן בבוא העת לא יכובד, שעה שהנתבעת הינה חברת ביטוח.

7. אינני מוצאת מקום לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה. יובהר, לעניין זה, כי ב"כ המשיבה התבקש, עוד טרם מתן פסק הדין, לציין אם מתנהל משא ומתן, והשיב, כי לא נעשתה כל פנייה מטעם המבקשת, למרות החודשים הרבים שחלפו מאז הומצאה לה התביעה. בתגובה לבקשה לביטול, כאמור לעיל, אין הכחשה מפורשת וחד משמעית של הטענה בדבר ניהול משא ומתן.

אמנם, נכון היה כי המבקשת תטרח ותפנה לביהמ"ש, במקביל לניהול המשא ומתן, בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, על מנת שביהמ"ש יהיה מודע לכוונתה להתגונן, ככל שהמשא ומתן לא יצלח; אלא שבנסיבות האמורות לעיל אינני מוצאת מקום לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בגין הבקשה לביטול פסק הדין, שכן נראה כי אכן נוהל משא ומתן, שלא הובא לידיעת ביהמ"ש בטרם ניתן פסק הדין.

7. פסק הדין מיום 5.12.13 – מבוטל.

כתב הגנה יוגש תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: